<h1>פירוש רבינו פרחיה ב"ר נסים על עבודה זרה</h1>
<h2>דף לח.</h2>
[בפומבדיתא מתנו הכי א"ר שמואל בר רב יצחק אמר רב כל שאינו נאכל] על שולחן מלכים ללפת בו את הפת אין בו מישום בישולי גוים. מאי ביניהו איכא ביניהו דגים קטנים ארדי ודיסא. ללישנא קמא הני דגים קטנים ארדי ודיסא נאכלים כמות שהן ואין בהן מישום בישולי גוים, ללישנא בתרא הני עולין על שולחן מלכים כשהן מבושלים ללפות בהן את הפת, וכיון שהן עולין יש בהם מישום בישולי גוים, ואף על פי שנאכלין כמות שהן חיין, סבירא ליה כל דבר שאינו עולה כשהוא מבושל על שולחן מלכים ללפת בו את הפת אין בו מישום בישולי גוים. [בגליון: כל ש[אי]נו עולה על שולחן מלכים כשהוא מבושל אין בו מישום בישולי גוים, [ו]שמע מינה כל דבר שאין דרכו להתבשל [ונאכלין כמות שהן אם י]תבשל אין בו מישום בישול גוים]. פיר' ארדי. כמהין. דיסא. בלא בשר עושין אותה.
דגים קטנים מלוחין אין בהן מישום בישולי גוים. כלומר לאו משום שמלחם הגוי ונתבשלו במלח נאכלין, אלא אפילו בלא מלח נאכלין כמות שהן חיין. ואם צלאן גוי סומך ישראל עליהן ומעריב בהו עירובי תבשילין, כי צליאת הגוי להם לא מיחשבא בישול, כי עד שלא צלאם הוי נאכלין. האי גוי דחריך רישא דבהמת ישראל, מותר לישראל לאכול אפילו מריש אוניה, ואף על פי שהאוזן קרובה לבישול, ליכא חשש, משום דחריך לה [קודם] שבישלה. פיר' האי גוי דשדא סיכתא לאתונא אם השליך הגוי יתידות בתנור כדי ליבשם להשתמש בהן בספינות. וקבר ביה ישראל קרא מותר לאכלו, והיה ישראל נתן בתנור קרא ונתבשל. מותר לאכלן, שלא לבשולי היתדות קא מיכוון. אלא לשרורי מאני. כלומ' נתנם באש כדי שיתחזקו לחזק (לחזק) היתדות קא מכוין. ובא (ישראל) [עכו"ם] והיפך בגחלים כדי להבעירם כדי שיבשלו הבשר המונח עליהם.
<h2>דף לח:</h2>
פיר' ומגיסה בה. מניפה את הבישול בקדרה. פיר' הדי הדוי. הסיק הגחלים וחתה אותם. אמ' לי ר' חנינא מילין. פיר' דברים בעלמא הן ...כלומ' כל אילו דברי הבאי. ואמרי לה במלין. בכישוף עושין אותו. כל שהוחמו חמין. שמחממין לו המים להוציא ממנו השמן. ודילמ' הדומי הדמוה ועיילוה. שמא ניתחו הבשר נתחים והביאו אותו ביורה ונחשוש שמא נתבשל בה גיעוליהם. פיר' משחא סליקא. אלסמן. פיר' נגיטא דחלא [כוס] של חומץ. בשתיתא דטלפחי. פיר' ששורין העדשים במים ובחלא ומנגבין אותן וטוחנין אותן, וכל זמן שרוצין לבשלן מבשלין. מדסבר גזרינן הא אטו הא. גזרינן איסור שתיתא דחיטי ודשערי משום איסור שתיתא דטלפחי כול'. פיר' ספות. באלערבי כוסת. תרי מיני שתיתא קלי של חטים ושל שעורים, וקלי של פול ושל עדשים.
<h2>דף לט.</h2>
התם במוריים. ידיע ממשו. פיר' טעם היין ממש ידיע במוריים כי הם נותנין במוריים יין הרבה כדי שיהא טעם היין ידוע בו וממש היין ידוע בו, והכא בכבשין אם נתנו בהן יין לא ידיע ממשו. דג אפילו עכשו [אין לו] קשקשים ועתיד לגדל. קירבי דגים הם בני מעיים. ועוברן הן הבצים, ובאלערבי יסמי בטארך. אלא טינא הוא דלא מרבי דג טמא. פיר' יש מקומות אינם מרבים (גם) [דג] טמא אין טינם מרבים דג טמא. וסימניך קדש לד'. כלומ' כשם שהקדש אסור באכילה, כך זה הדג אסור באכילה. פיר' חאפיה בדיקולא. חיככו בדיקולא עד שיצאו קשקשו הקלפין שלו. פיר' באטי. באטיל. כלומ' נתנחש (ואמא) [ואמר] מאי רקמא דהאי אומ' הכי אלא שמע מינה שזה הדג באטיל ואינו טהור כלו'.
